תיעוד
תיעוד הוא חלק משמעותי מכל הוראה ולמידה ובמוסדות אקדמיים קיימות שתי רמות שונות של תיעוד: ברמה הראשונה, יש תיעוד תיאורי. לסוג זה של תיעוד יש בדרך כלל פונקציה ארגונית: לדוגמה, מורים הרושמים את נוכחותם של סטודנטים, או סטודנטים הרושמים הערות על תוכן הקורס. ברמה השנייה, קיים תיעוד לצורך הערכה, הקשור ישירות להערכות של סטודנטים: למשל תיקי עבודות המשקפים בסופו של קורס תהליכי למידה אישיים, שיעורי בית ובחינות, המספקים הערכה לאיכות הלמידה ובקיאות בחומר.
אמצעי התיעוד
כאמור, מוסדות אקדמיים משתמשים בדרך כלל בתיעוד, המתמקד בשפה מדעית אקדמית מילולית. לכן, האוניברסיטאות אשר מוכנות לקבל צורות חלופיות של תיעוד, כגון סרטים, ציורים, פסלים וכדומה – ניצבות בפני משימה מאתגרת. במיוחד מסובך להעריך על סמך אלה את הישגיהם האקדמיים של סטודנטים. במקרים כאלה, לא זו בלבד שעל המורה להיות מעורב בדרך חדשה של תקשורת, אלא שעליו גם לפתח תקני הערכה חדשים ומתאימים לאמנות. זהו אתגר לכל ארגון שבו הידע והייצוג המדעיים מועדפים בצורה ברורה על פני כישורים אומנותיים.
לכן, מחד חשוב שהמורים ישקלו היטב את עמדתם ביחס לתוצרים שונים של קורסים, ומאידך, שיערבו אומנים כמומחים להערכת אמנות. לעתים קרובות הדבר מעמיד את המורים בעמדת סנגור על אמצעי ההערכה האומנותית מול המוסד האקדמי.
סוג התיעוד
בהוראה יצירתית או מבוססת-אומנות ניתן לזהות שני סוגים של פרקטיקות: א) תצפית או חשיפה תוצרי אמנות וב) יצירת אומנות.
-
תצפית במוצרי אמנות או תערוכות שכבר הושלמו, מתמקדת בפרשנות של האומנות. במקרה זה, התיעוד בוחן את התהליך שבין תפיסה לדיון: יש להחליט בתחילת הקורס באיזה אמצעי תיעוד בוחרים להשתמש ואיזה חלקים של התהליך רוצים לתעד. כלים מסוימים אינם מאפשרים תיעוד רטרוספקטיבי.
-
בסופה של פעילות שיוצרת אמנות, המוצר האומנותי בדרך כלל נבחן על ידי אנשים מבחוץ. בעוד ליצירות אומנות ולהופעות יש עמידות מסוימת ואפשר לחזור ולהראות אותן, יש גם אומנות שהיא ארעית. בהקשר זה יש להביא בחשבון שני היבטים.
יש להתמודד עם השאלה אם יצירת מוצר אומנות מספיקה כתיעוד או האם נדרש תיעוד נוסף של התהליך היצירתי. צריך לחשוב ולדון בשאלה איזה סוג של תיעוד מפתח את הלמידה. חשוב לשקול לא רק את דרישות התיעוד של המוסד האקדמי, אלא גם את דרישותיו וציפיותיו של המורה. כמו כן יש לשקול עד כמה תהליך הרפלקסיה הוא מרכיב הכרחי של למידה. לעיתים התיעוד עלול לעכב את תהליך הלמידה ולהיתפס כמתחרה במוצר עצמו. לדוגמה, תיעוד בטפסים מובנים מראש עשוי להגביל את תהליך היצירה, ובכך להפחית את הערך המוסף של הוראה יצירתית.
תיעוד בקורסים יצירתיים יכול להיות משמעותי מעבר להקשר של הקורס עצמו. אפשר לנצל את התקשורתיות של מוצרים אמנותיים ואת האטרקטיביות שלהם לאמצעי התקשורת כדי להביא נושאים חברתיים לתשומת ליבם של קובעי המדיניות, ושל הציבור כולו.
