תהליך ההגירה מפרספקטיבה משפחתית

​

ההגירה בישראל היא אחד התהליכים המרכזיים בהיסטוריה של המדינה מאז הקמתה ועד היום. מדינת ישראל ממשיכה לקלוט עולים ומהגרים מכל העולם ולהתמודד עם תהליכי הסתגלות של אוכלוסיות חדשות למדינה בעלת אופי תרבותי, מבנה ממסדי, כללים ונורמות שונים מאלה שבארץ מוצאם. תהליך ההסתגלות הוא לא רק של הפרט, אלא הוא תהליך משפחתי המתרחש רמות שונות. לצורך הבנת המורכבות של השינויים שעוברת משפחה בתהליך ההגירה ניעזר במודל האקולוגי שטבע ברונפנברנר (Bronfenfenbrenner, 1989, 1993). הנחת היסוד של הגישה היא כי כל פעילות אנושית מתרחשת בהקשר חברתי תרבותי מורכב ודינמי. המודל מתייחס לסביבה בארבע רמות היררכיות:

​

• מיקרוסיסטם ((Mycrosystem: מערכת שבה כל האינטראקציות האנושיות מתרחשות בסביבה המיידית של הפרט ותלויה במאפיינים הביולוגיים וחברתיים.  למשל, המערכות שבהן ילדים גדלים, ומשפיעות באופן ישיר על התפתחותם, הן המשפחה, המסגרת החינוכית, והחברים. בתוך מערכת המיקרו יכולים להתקיים תהליכים בסיסיים הפועלים לעידוד התפתחות או לעיכובה.

• מזוסיסטם (Mesosystem): מערכת הבנויה ממערכות מיקרו שהפרט נמצא בהן. מערכות מיקרו משפיעות זו על זו.  למשל, מתח בבית בגלל קשיי ההסתגלות של המשפחה ישפיע על תפקוד הילד בבית הספר.

• אקוסיסטם (Exosystem) מכילה את הקשרים והתהליכים המתרחשים בין מערכים חיצוניים לאדם ובסביבה המרוחקת ממנו, ומשפיעים באופן עקיף על סביבתו הקרובה, לדוגמה: מעמד חברתי-כלכלי של המשפחה, חינוך, רווחה, מקום המגורים.

• מאקרוסיסטם (Macrosystem): תהליכים חברתיים שלפרט אין שליטה עליהם אך הוא מושפע מהם. מערכת זו משקפת את התרבות והאידיאולוגיה של החברה הרחבה, הן החברה הקולטת והן חברת המוצא, מבחינת נורמות, מנהגים, וערכים.

​

לפי ברונפנברנר, גם למעגלים רחוקים מאוד יש השפעה על הפרט: תרבות, אמונות, גופי ידע, הרגלים, צורות חיים, סיכויים ואפשרויות.

​

תהליך ההגירה מתאפיין בשינוי ניכר במערכות היחסים בין בני המשפחה ובינם לבין סביבתם החדשה. כל אחד מהפרטים במשפחה משפיע ומושפע מאחרים, והם נמצאים ביחסי גומלין הדדיים. מצבים של מעגלי החיים, מעברי חיים, משברים ושינויים, מכתיבים שינויים בגבולות, בארגון, בהיררכיה ובתפקוד תת מערכות במשפחה (Minuchin, Nichols, & Wai-Young ,2007).

​

להמשך קריאה, לחצו כאן >>